מהי פגיעה מינית

גלריה
אודות המרכז
מהי פגיעה מינית
קישורים
התפיסה הטיפולית
יצירת קשר
טופס לאנשי מקצוע




חדשות עמותת ענבל חדשות עמותת ענבל חדשות עמותת ענבל חדשות עמותת ענבל חדשות עמותת ענבל חדשות עמותת ענבל 

 

פגיעה מינית היא שם כולל לקשת רחבה של התנהגויות בעלות אופי מיני, הנעשית בניגוד לרצונו החופשי של אדם, ו/או ללא הסכמתו ו/או שלא מבחירתו ו/או תוך ניצול חולשתו. הפגיעה עלולה להתבטא במעשים או בדיבור, באופן גלוי או מרומז, באופן ישיר או עקיף ולעיתים ללא אלימות. הפגיעה עלולה להתרחש: בתוך או מחוץ למשפחה, על ידי זר או על ידי אדם מוכר, בילדות או בבגרות, באופן מתמשך או חד פעמי, על ידי גבר או אישה, מבוגר/ת או קטינ/ה במעגלי החיים השונים. 

סוגי תקיפה מינית
גילוי עריות,  מגע מיני בין בני משפחה מדרגה ראשונה (אב, סב, דוד, אב חורג)
אונס,  מוגדר בחוק הישראלי כביצוע של מעשה מיני בגופה של אישה /גבר בניגוד לרצונו/ה ובלא הסכמתו/ה
מעשה סדום, החדרה, שלא בהסכמה, של איברי גוף או חפץ לפי הטבעת או החדרת איבר המין לפה.
הטרדה מינית , התנהגות בעלת אופי מיני שאחד הצדדים אינו מסכים לו, היא מתרחשת על רצף של התנהגויות כמו: במבטים בעלי גוון מיני, הערות בעלות אופי מיני, לחץ לבילוי משותף תוך התעלמות מתגובת המוטרד/ת, או יצירת מגע גופני בלתי רצוי ובכפייה לטובות הנאה מינית.
מעשה מגונה, תקיפה מינית שאינה כוללת חדירה אך נועדה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני.
 
על פי נתוני מחקרים מהעולם המערבי, אחת מכל ארבע נשים ואחד מכל שישה גברים היו קורבן לפגיעה מינית בילדותם. אחת מבין שבע נשים ואחד מכל אחד עשר גברים היו קורבן לגילוי עריות. עד גיל 12 בנים ובנות נפגעים באותה מידה. ממצאים אלה דומים בכל שכבות האוכלוסייה ללא הבדלים של גיל, גזע, דת, מעמד סוציו-אקונומי או רמת דתיות/שמרנות.

לפגיעה מינית השפעות לטווח הקצר והארוך ומושפעת ממספר פרמטרים הנמצאים על רצף של דרגות חומרה והם: מאפייני הפגיעה (רמת האלימות והשימוש בכוח, משך, זמן הפגיעה ועוד), מאפייני הנפגע/ת  ( גיל, מבנה אישיות, משאבים נפשיים ועוד) ומאפיינים נסיבתיים (מערכות תמיכה משפחתיות, חברתיות וסביבתיות, הקרבה לפוגע, אירועים טראומטיים נוספים ועוד).

הניסיון הקליני עם קורבנות אלימות מינית מצביע על הופעת קשת רחבה של סימפטומים בעלי מאפיינים ייחודיים בקרב הנפגעות והנפגעים. סימפטומים אלו בחלקן מהווים תגובה ישירה לטראומת הפגיעה ובחלקן מהוות אסטרטגיות הישרדותיות אשר פוגעת קשות בקורבנות ובאיכות חייהם.

סימפטומים נפוצים בקרב קורבנות אלימות מינית
בהיבט הנפשי/פסיכולוגי  עוררות יתר : הפרעות בשינה, התפרצויות זעם לא נשלטות, קשיים בריכוז, חוסר שקט ותגובות קיצוניות לגירויים מהסביבה, סיוטים בשינה המשחזרים את אירוע הפגיעה.
הימנעות: שינה מרובה, מאמצים להימנע ממחשבות או רגשות הקשורות לאירוע הטראומטי, ירידה ניכרת בפעילויות יומיומיות רגילות, הרגשות של ניתוק וניכור מאחרים, חוסר תקווה, חוסר יוזמה וצמצום פעילות, חוסר תיאבון.
חודרנות: פלשבקים (היזכרות) במצבי עוררות ובשינה.
זהות ותחושת עצמי - דימוי והערכה עצמית נמוכים, תחושה של דימוי עצמי שלילי או ריחוק, שכחה וניתוק מהעצמי. 
בהיבט הגופני -  מחלות מרובות, כאבים פיזיים , מחלות אוטואימוניות ופסיכוסומטיות, הפרעות אכילה, דימוי גוף מעוות, תחושות ניכור וריחוק מהגוף, פגיעות עצמיות וניסיונות אובדניים.
בהיבט הבינאישי   - קשיים ביצירת קשרים חברתיים, קשיים בתקשורת ויחסים אינטימיים, קושי בתפקוד הורי.
תסמונות נפשיות  -  חרדה, דיכאון, או כל פגיעה נפשית אחרת.
מצבי סיכון  - שימוש לרעה בכדורים, אלכוהול וסמים, עבריינות  ופגיעות מיניות חוזרות.

בטרמינולוגיה המקצועית נהוג להגדיר תגובות לאירוע טראומטי כהפרעת לחץ פוסט טראומטית PTSD
( (Post-Traumatic Stress Disorderוכ- CPTSD בעקבות טראומה מינית מתמשכת ( הפרעת לחץ פוסט טראומטי מורכבת)

 
טיפול בגברים נפגעי תקיפה מינית
פגיעה מינית בגברים מתרחשת בהיקפים נרחבים בחברה הישראלית ובעולם בכלל, אך זוהי עדיין אחת התופעות המושתקות ביותר בתחום האלימות המינית. מחקרים מראים כי אחד מכל שישה גברים יחווה תקיפה מינית במהלך חייו. רבים מבין הגברים שנפגעו מינית בילדותם התקשו במשך שנים לזהות עצמם כמי שעברו פגיעה מינית, וגם בבגרותם קשה לרבים לשבור את השתיקה ולדבר על זה. רוב הנפגעים מעזים, אם בכלל, לחשוף את התקיפה לא לפני העשור השלישי לחייהם. הבושה והשתיקה המלווה פגיעות מיניות בגברים גורמת לאלפי נפגעים הזקוקים לעזרה שלא לבקש אותה, ולשמור את הסוד והכאב לעצמם.
ההשלכות הפוסט טראומטיות של פגיעה מינית דומות בגברים ונשים, אך עם זאת ישנן השלכות ייחודיות של הפגיעה המינית בגברים: 

זהות גברית וחברתית
גברים שנפגעו מינית , מתקשים להכיר בעצמם כנפגעי אלימות מינית שכן רובם חונכו בחברה אשר מחזיקה בתפיסה כי הגבר בעמדת התוקפן. פעמים רבות ניראה כי אלמנט מרכזי אצל הגברים הינו רגש הבושה על שנכנעו לאלימות, לאיומים שלא כמו שהיה מצופה מהם להיות "הגברים" – תחושות האשמה של גברים נפגעים דומיננטית ומאסיבית ופוגעת בתפיסת הגבריות אותה גיבשו במהלך חייהם.

זהות מינית
גברים רבים שנפגעו מינית מעלים שאלות הנוגעות לזהותם המינית אשר מקבלת ביטוי בשאלות מסוג האם התוקף ידע ו\או זיהה את היותם "לא גבריים" ולכן תקף אותם, והאם לאחר שבוצע בהם מין שכזה הם יכולים להמשיך ולהיות גבריים. גברים נפגעים רבים מדווחים על תחושה של אובדן כוח, אובדן שליטה ואמון בגבריותם. 
לעיתים תחושות אלו יבואו לידי ביטוי בהתנהגות מינית אובססיבית ו\או נמנעת,  קושי רב לבסס יחסים אינטימיים ולקיים יחסי מין וחוויות של דחייה וחוסר שלמות עם הגוף הגברי. 

אוריינטציה מינית
סימפטום בולט ונפוץ הוא בלבול בכל הנוגע לאוריינטציה המינית, דיינו היכולת להגדיר את מושא המשיכה המינית ולהחליט אם הם נמשכים לגברים ואו לנשים. 

תחושות האשם והבושה הנלווים לכל אלו גורמים לגברים רבים לשאת את הפגיעה בשתיקה. כמו אצל נשים נפגעות רבים מהגברים מתקשים להעניק מילים לתחושותיהם ולהתמודדויותיהם הנפשיות. הקושי "להסביר לעצמי מה קורה לי" לצד תסמינים הקשים שמהם סובלים הנפגעים מביא גברים רבים לראות עצמם כחולים, פגומים ושליליים. 

טיפול באוכלוסייה הערבית
החל משנת 2015 מרכז ענב"ל הרב תחומי הרחיב את שירותיו ומעניק גם טיפול בשפה הערבית. אפשרות זו נותנת מענה לאוכלוסייה רחבה יותר שבעקבות חסמים תרבותיים ושפתיים התקשו למצוא טיפול המותאם לצרכיהם.
היקף התופעה בחברה הערבית : בשנים האחרונות חלה עלייה במספר התלונות על פגיעה מינית בחברה הערבית. בעמותת "נשים נגד אלימות", מסבירים את העלייה בעיקר במודעות הגוברת אצל נשים ערביות בישראל בשנים האחרונות, ולא בהתגברות התקיפות, הנאמדות ממילא במספרים גדולים יותר. התלונות חמורות ביותר. אחד הנתונים הבולטים הוא, כי מכלל התלונות על תקיפות מיניות,21% הן על גילוי עריות. ילדות ונערות הנופלות קורבן לאונס או לפגיעה פיזית ורגשית סובלות מפגיעה כפולה:  ראשית, במקרים רבים הן אינן זוכות להבנה, לעידוד ולהגנה בשל מיקומן הנחות במבנה החברתי ובהיררכיה המשפחתית. שנית, פרסום הפגיעה ברבים עשויה לגרום להן עוול עד כדי רצח אופי.  תגובות חברתיות קשות מונעות מנפגעות לחשוף את הנושא, ולכן עולים הסיכויים שבעיית האלימות המינית כלפי ילדות בדואיות בישראל תוסתר ותושתק.


ילדות ונערות בדואיות מעדיפות לשמור את הסוד במשך שנים מכמה סיבות : 
פחד מאובדן תמיכת המשפחה: הנערות אוהבות את הוריהן למרות ההתעללות ופוחדות לאבד את תמיכת משפחתן.
תפיסת הנערות את גופן ואת מיניותן: הנערות רואות בגופן רכוש חברתי שיש לשמור ולהגן עליו, ובייחוד על הבתולין, וחשות שיש להעניש ולהרוג אותן משום שלא הגנו עליו די הצורך.
פחד מרצח: הנפגעות חוששות להירצח, ומכאן שהפנימו את ערכי החברה שבה הן חיות.
חשש מתגובת החברה: הנערות חוששות שלא יאמינו להן ושיאשימו אותן בעלילת שקר.
אי אמון במערכת הממסדית הרשמית: בעיה זו משותפת לכלל החברה הערבית בישראל ומחמירה עוד את מצבן של הנפגעות ואת חששן מלהיחשף.
היעדר מערכות טיפול ראויות: באזור הדרום, עד היום, הוענק שירות לנשים הבדואיות רק בשפה העברית. 

נערות אלה בדרך כלל יגיעו לטיפול הרבה שנים אחרי שהפגיעה הסתיימה, יגיעו בסתר, מלוות בפחד עצום מהאפשרות של גילויי הסוד.